כאשר אין בין ההורים הסכמה בנושא המשמורת, ביהמ"ש לענייני משפחה או בית הדין הרבני (בהתאם לערכאה שדנה בעניין) הוא שיכריע בעניין בהתאם לעקרון "טובת הילד". בכדי לקבוע מהי טובת הילד, בית המשפט בוחן מי מבין ההורים מסוגל לדאוג טוב יותר למילוי כל צרכי הילדים, לרבות צרכים חומריים, חינוכיים, רוחניים התפתחותיים וכיו"ב. לצורך בחינת מסוגלותם ההורית של בני הזוג נעזר בית המשפט בפקידות סעד -עובדות סוציאליות, אשר מתפקידן להמליץ לבית המשפט בידי מי מההורים עדיף להפקיד את המשמורת על הילדים. 

הסדרי הראייה המקובלים בדרך כלל הם שני ביקורים באמצע השבוע למספר שעות, לינה בכל סוף שבוע שני, ולעיתים אף לינה אחת בשבוע באמצע השבוע, חגים לסירוגין בהתאם להסכמה של הצדדים, והסדרים מיוחדים לחופש הגדול.