במדינת ישראל קיימות שתי ערכאות העוסקות בתחום דיני המשפחה בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.

בתי הדין הרבניים

במדינת ישראל נתונה לבתי הדין הרבניים סמכות השיפוט הבלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של בני הדת היהודית, כמו גם סמכויות בדיני אישות בתנאים מסוימים, ובכלל זה גיור.
אם נישאו בני זוג נישואין אזרחיים בקפריסין, או בכל מקום אחר, על מנת שלא להזדקק לשירותי בתי הדין הרבניים, עדיין יהא עליהם להתדיין בפני בית הדין לשם קבלת הגט.

בית המשפט לענייני משפחה

בית המשפט לענייני משפחה הוא למעשה בית משפט שלום, בשבתו כבית משפט לענייני משפחה על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-‏1995. בית המשפט פועל על פי חוקי המשפט הישראלי ומסתמך על ספר החוקים ופסיקות מנחות של בית המשפט העליון.
לבית המשפט לענייני משפחה ניתנה הסמכות לדון בכל העניינים הקשורים לסכסוכים משפחתיים ולתת פתרון כולל לסך הבעיות:
א. בין בני זוג – הכוללות גם נושאים כלכליים, הסדרי עיניני הגירושין, מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת ילדים, הסדרי ראייה, אבהות ואימהות, חלוקת רכוש, ענייני ירושה ועוד.

ב. בסכסוכים אחרים בין בני משפחה או בין עזבונו של אדם לבין משפחתו.
על פי חוקי מדינת ישראל, לבתי המשפט לענייני משפחה לא הוענקה סמכות לדון בענייני גירושין ו/או נישואין בין בני זוג, לרבות עניין הגט עצמו או שלום בית. 

חשוב מרוץ הסמכויות

המבחן החשוב ביותר לקביעה היכן תידון התביעה הוא: המבחן הכרונולוגי, כלומר – הערכאה אשר הוגשה התביעה בראשונה, תהיה הערכאה שתדון בעניין. ומכאן נובע החשיבות במירוץ הגשת התביעות בין שני בני הזוג.